היטל השבחה המחברים: הנריק רוסטוביץ, פנחס גלדקוב, אריה קמיל, אביהו פרידמן עריכה: סיגלית ג'רבי עו"ד עריכה לשונית: שרה ורד הוצאת אוריאן, 1996 * * * כל הזכויות שייכות להוצאה מותר להוריד קובץ זה, להדפיסו, ולעשות בו שימוש לא מסחרי '             חלק שני   נספחים ומפתחות                   תוכן עניינים   דוגמה של הודעת שומה רשימת הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה רשימת פסקי-הדין בכרך פסיקה א דוגמה של הודעת שומה   הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "פלונית" רחוב הזיים 12 מעלה התשעה 12345 טלפון 01-7654321 פקס' 01-7654320 הודעת שומה לפי סעיף 6(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן: "התוספת השלישית") אל: מר ישראל ישראלי מ"ז 00123456-7 מרחוב הגפנים 8 מעלה התשעה 12345 1. תכנית מפורטת מה/123 פורסמה למתן תוקף בילקוט פרסומים מס' 2345 מיום 1.1.1996 (להלן: "התכנית"). התכנית חלה על חלקה מס' 999 בגוש 8888 (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין הם בבעלותך. לפי התוספת השלישית הנך הנישום בהיטל השבחה. 2. שמאי מקרקעין, שחוות דעתו מצורפת להודעת שומה זו, קבע את סכום ההשבחה שחלה במקרקעין בעקבות אישור התכנית, (להלן: "ההשבחה"). סכום ההשבחה לפי חוות הדעת הוא 200,000 ש"ח. 3. על ההשבחה חל היטל השבחה בשיעור של 50%. סכום היטל ההשבחה הוא 100,000 ש"ח. היטל ההשבחה הנ"ל נושא הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה או למדד המחירים לצרכן, לפי הנמוך מביניהם, מיום 16.1.96 ועד לתשלום בפועל. סכום הפרשי ההצמדה ליום הוצאת הודעת שומה זו הוא 6,300 ש"ח. סך כל חובך להיום הוא 106,300 ש"ח. 4. זכותך להגיש שומה אחרת, שתערך על ידי שמאי מקרקעין מטעמך. את השומה האחרת עליך להגיש במשרד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בכתובת הנ"ל תוך 30 יום מיום שתקבל הודעת שומה זו. זכותך לערער על הודעת שומה זו לבית משפט השלום בנקודות משפטיות בלבד תוך 45 יום מיום קבלתה. 16.10.1996 דוד בן ישי   רשימת החיקוקים המובאים בספר חיקוקים בהיטל השבחה 719 מפתח חקיקה מפתח פסיקה לפי סדר השנים מפתח פסיקה אלפביתי לפי שמות משפחה 783 מפתח ספרים ומאמרים           רשימת הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה   מחוז הדרום הוועדה המקמית לתכנון ולבנייה "אופקים" - ת"ד 1 אופקים 80350 טל': 07-9923911 פאקס:07-9960711 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אילת" - ת"ד 14 אילת 30012 טל': 07-6357115 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אשדוד" - ת"ד 28 אשדוד 77100 טל': 08-8545111 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אשקלון" - ת"ד9001 אשקלון 78190 טל': 07-6770111 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "באר שבע" - ת"ד 15 באר שבע 84100 טל': 07-6463674 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קרית גת" - ת"ד 1 קרית גת 82100 טל': 07-6874511 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "דימונה" - ת"ד 1 דימונה 86100 טל': 07-6552911 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חבל אילות" - ד"נ אילות יטבתה 88820 טל': 07-6356326 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "באר טוביה" - אזור התעשיה באר טוביה 70900 טל': 08-8583701 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "נתיבות" - ת"ד 1 נתיבות 80200 טל': 07-9942361 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קרית מלאכי" ת"ד 1 קרית מלאכי 70950 טל': 08-8581256 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "עומר" ת"ד 1 עומר 84965 טל': 07-6290393 פאקס: 07-6291110 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "ערד" ת"ד 100 ערד 80750 טל': 07-957911 פאקס: 07-9954265 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שדרות" כיכר הנשיא שדרות 80100 טל': 07-6897462 פאקס: 07-6897108 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "ירוחם" ת"ד 1 ירוחם 80550 טל': 07-6580241 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מצפה רמון" שד' בן-גוריון מצפה רמון 80650 טל': 07-6588561 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מיתר" עופרים 48 ת"ד 1 מיתר 85025 טל': 07-6517410 פאקס: 07-6517616 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שמעונים" חוות איבים, שער הנגב ת.ד 50 שדרות 80100 טל': 07-6899696 פאקס: 07-6894063 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שקמים" צומת ראם ד.נ. שקמים 79835 טל': 08-8583501 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "תמר" נווה זוהר 85515 טל': 07-6272559; 07-6557559 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רמת חובב" רמת חובב טל': 07-6231711 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רהט" עיריית רהט טל': 07-9914811 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "להבים" מועצה מקומית להבים 85338 טל': 07-6517766 פאקס: 07-6517473     מחוז ירושלים הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בית שמש" ת"ד 5 בית שמש 99100 טל': 02-913381 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "ירושלים" רח' הלל 23 ירושלים 94581 טל': 02-6295061 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מטה יהודה" ד.נ. שמשון 99700 טל': 02-9900888 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הראל" רח' החוצבים 2 ת"ד 3424 מבשרת ציון 90805 טל': 02-333125 פאקס: 02-333124 מחוז המרכז הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קסם" כפר קאסם 49940 טל': 03-9370548 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הדרים" ת"ד 285 הוד השרון 45105 טל': 09-406579 פאקס: 09-405566 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "זמורה" בית הפועלים 6 רחובות 76261 טל': 08-4622974 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חוף השרון" ד.נ. שפיים 60990 טל': 09-9596505 פאקס: 09-9583791 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "טייבה" עיריית טייבה טל': 09-7991131 פאקס: 09-7993399 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אל טירה" אל טירה העירייה 444915 טל': 09-938914 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "יבנה" עיריית יבנה ת"ד 3 יבנה 70600 טל': 08-9433311 פאקס: 08-9431837 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "כפר סבא" עיריית כפר סבא ויצמן 135 44100 טל': 09-7649111 פאקס: 09-7675479 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לוד" ככר קומנדו 1 לוד 71104 טל': 08-9259955; 08-9279925 פאקס: 08-9279997 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לודים" רח' טשרניחובסקי 1 רמלה 72444 טל': 08-9241312 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "המרכז" רח' וולפסון 10 פתח תקוה 49541 טל': 03-9302051 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "נס ציונה" הבנים 9 נס ציונה 70400 טל': 08-9404477 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "נתניה" שדרות ויצמן 4 נתניה טל': 09-8603332 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "עמק חפר" המועצה האזורית עמק חפר מדרשת רופין 60960 טל': 09-8687550 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "פתח תקוה" רח' העלייה השנייה 1 פתח תקוה 49100 טל': 03-9371234 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "יהוד" רח' סעדיה חתוקה 43 יהוד 56000 טל': 03-5364928 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מכבים-רעות" מועצה מקומית רעות טל': 08-9261698 פאקס: 08-92611704 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "ראש העין" רח' שבאזי ראש העין 40800 טל': 03-960078 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לב השרון" צומת בני דרור דואר תל מונד 40600 טל': 09-689953 פאקס: 09-7961210 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "ראשון לציון" רח' רוטשילד 24 ראשון לציון 75100 טל': 03-9682333 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רחובות" רח' גלוסקין 5 רחובות 76110 טל': 08-9446121 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רמלה" שדרות ויצמן 1 רמלה 72100 טל': 08-9227911 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רעננה" רח' אחוזה 103 רעננה 24000 טל': 09-901685 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שורקות" מועצה אזורית ברנר גבעת ברנר 60948 טל': 08-9412991 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "דרום השרון" כפר מלל 40600 טל': 09-906090 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שרונים" רח' שטמפפר 5 נתניה 42402 טל': 09-8610367 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שוהם" מועצה מקומית שוהם ת"ד 1 ד"נ מרכז רמלה 73142 טל': 03-9731084 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מודיעין" מרכז מסחרי לב רעות ת"ד 1006 רעות 71908 טל': 03-262754 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מזרח השרון" קלנסווה טל': 09-8781886 פאקס: 09-8781542 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אלעד" מועצה מקומית אלעד טל': 03-9041990 פאקס: 03-9041993   מחוז תל אביב הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו" רח' סוקולוב 13 קרית אונו 55530 טל': 03-356392 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אור יהודה-אזור" רח' ההגנה 100 אור יהודה 60261 טל': 03-5316111 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בני ברק" שד' דוד המלך 11 בני ברק 59515 טל': 03-7546546 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בת ים" רח' סטרומה 1 בת ים 59515 טל': 03-5552555 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "גבעתיים" רח' שנקין 6 גבעתיים 53299 טל': 03-325252 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הרצליה" רח' הנדיב 2 הרצליה 46485 טל': 09-881274 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חולון" רח' ויצמן 58 חולון 58373 טל': 03-5027310 פאקס: 03-5027222 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רמת גן" רח' ביאליק 35 רמת גן 52461 טל': 03-7535555 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רמת השרון" שדרות ביאליק 41 רמת השרון 47208 טל': 03-5401434 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "תל אביב" שד' בן גוריון 68 תל אביב 64514 טל': 03-5217005   מחוז חיפה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "זבולון" מועצה אזורית זבולון דואר כפר המכבי 30030 טל': 04-8478111 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חדרה" עיריית חדרה ת"ד 16 חדרה 38100 טל': 03-328311 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חוף הכרמל" מועצה אזורית חוף הכרמל עין הכרמל טל': 04-842031 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חיפה" עיריית חיפה רח' ביאליק ת"ד 4811 חיפה 31040 טל': 04-356356 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מנשה אלונה" מועצה אזורית מנשה ת"ד 80 חדרה 38100 טל': 06-324130 פאקס: 06-341904 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קריות" ת"ד 218 קרית מוצקין 26114 טל': 04-780222 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קרית אתא" עיריית קרית אתה ת"ד 1 28000 טל': 04-444555 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קרית טבעון" ת"ד 1060 קרית טבעון 36100 טל': 04-831927 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שומרון" ת.ד 58 זכרון יעקב 30900 טל': 06-390959 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "עירון" כפר ערערה 30025 טל': 06-351789 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מורדות הכרמל" מגדל הנביאים רח' כורי 2 חיפה 33093 טל': 04-676269 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "רכס הכרמל" ת"ד 148 דליית אל כרמל טל': 04-393335   מחוז הצפון הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מטה אשר" מועצה אזורית מטה אשר ד"נ אשרת 25206 טל': 04-826555 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בקעת בית שאן" מועצה אזורית בקעת בית שאן 10900 טל': 06-580851; 06-539850 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בית שאן" מועצה מקמית בית שאן 10900 טל': 06-6489400 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "גולן" מועצה אזורית גולן קצרין רמת הגולן 12400 טל': 06-961026 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הגלבוע" מועצה אזורית גלבוע ד"נ גלבוע 10900 טל': 06-533233 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הגליל המזרחי" ת"ד 453 טבריה 14105 טל': 06-461414 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הגליל המרכזי" מועצה מקומית עכו רח' לוחמי הגטאות 10 ת"ד 3220 עכו 24314 טל': 04-9912621; 04-9919339 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הגליל העליון" מועצה אזורית גליל עליון קרית שמונה 10200 טל': 06-940644 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "משגב" בניין מיראז' אזור התעשייה תרדיון ד"נ משגב 20179 טל': 04-9990102 פאקס: 04-9990587 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מעלה-נפתלי" מועצה מקומית מעלות- תרשיחא טל': 04-9979002; 04-9973203 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "הגליל התחתון" מועצה אזורית גליל תחתון מרכז אזורי כדורי 14101 טל': 06-767213 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "טבריה" עיריית טבריה 14100 טל': 06-739555 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "יזרעאלים" מועצה אזורית עמק יזרעאל ד"נ יזרעאל 19315 טל': 06-520111 פאקס:06-520000 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "כרמיאל" עיריית כרמיאל 20100 טל': 04-987961 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מגדל העמק" עיריית מגדל העמק טל': 06-540730 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מעלה הגליל" מועצה אזורית מעלה יוסף מעונה 24920 טל': 04-979659 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מרום הגליל" מועצה אזורית מרום הגליל מושב מירון 13910 טל': 06-989381 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "נהריה" עיריית נהריה 22100 טל': 04-922121 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "נצרת" עיריית נצרת ת"ד 367 16000 טל': 06-6459200 פאקס: 06-576824 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "נצרת עילית" עיריית נצרת עילית 17000 טל': 06-6478888 פאקס: 06-577531 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "עכו" עיריית עכו 24120 טל': 04-910251 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "עמק הירדן" מועצה אזורית עמק הירדן צמח 10985 טל': 06-757611 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "עפולה" עיריית עפולה 18100 טל':06-520333 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "צפת" עיריית צפת 13110 טל': 06-920961 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קרית שמונה" עיריית קרית שמונה 10200 טל': 06-941333 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קצרין" מועצה מקומית קצרין רמת הגולן 12900 טל': 06-961251 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מעלה חרמון" מועצה מקומית מסעדה, רמת הגולן 12435 טל': 06-981677 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "מבוא העמקים" רח' כרמל 2/5 נצרת עילית 17000 טל': 06-578889 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אצבע הגליל" קניון הגליל העליון ת"ד 9 חצור הגלילית טל': 06-800077 פאקס: 06-800079 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בקעת בית הכרם" ת"ד 3220 עכו טל': 04-9912621 פאקס:04-9912108 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לב הגליל" עיריית סכנין ת"ד 35 20173 טל': 06-741972 פאקס: 06-742859 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שפלת הגליל" עיריית תמרה 24930 טל': 04-9946526 פאקס: 04-9945584 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "גבעות אלונים" ת"ד 505 שפרעם 20200 טל': 04-9501525 פאקס: 04-9501526       רשימת פסקי הדין בכרך פסיקה א   בית המשפט העליון בג"צ 81/371 לובינגר נ' הוועדה המקומית המרכז ע"א 83/474 הוועדה המקומית ראשון לציון נ' חממי ר"ע 84/526 מדאורי נ' הוועדה המקומית רע"א 88/85 קנית בע"מ נ' הוועדה המקומית רמת-גן רע"א 88/129 גבריאלוב נ' הוועדה המקומית רחובות בג"צ 88/199 קהילת ציון אמריקאית נ' הוועדה המקומית קרית אתא רע"א 88/290 סוטין נ' הוועדה המקומית המרכז ע"א 88/511 מנדלבאום נ' הוועדה המקומית ראשל"צ רע"א 91/35 מזרחי נ' הוועדה המקומית ירושלים בג"צ 91/1234 חיים יודוביץ בע"מ נ' עיריית חולון רע"א 91/1831 שטבהולץ נ' הוועדה המקומית המרכז ע"א 94/2509 הוועדה המקומית קריות נ' מליסרון בע"מ ע"א 94/3450 רבאון נ' הוועדה המקומית אונו     בית המשפט המחוזי ת"א 82/514 י.ח.א. בע"מ נ' חלמיש בע"מ ע"א 85/285 הוועדה המקומית הרצליה נ' עבדול כרים ה"פ 85/2062 אהרוני נ' הוועדה המקומית המרכז ע"א 86/742 סלבין נ' הוועדה המקומית רחובות ת"א 87/448 חברה ישראלית למתכת מתוחה בע"מ נ' עירית חולון ע"א 87/777 גבריאלוב נ' הוועדה המקומית רחובות ע"א 89/351 הוועדה המקומית קרית אתא נ' פ.ד.ד. בע"מ ע"א 89/1028 הוועדה המקומית נתניה נ' א.י. נבו בע"מ ע"א 90/550 אדלר בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ה"פ 90/1475 שטבהולץ נ' הוועדה המקומית המרכז ע"א 91/10 פרידמן (עזבון) נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"א 91/291-2 הוועדה המקומית נהריה נ' מלון "עדן" נהריה ע"א 91/458 סי אנד סאן בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ה"פ 91/505 מליסרון בע"מ נ' הוועדה המקומית קריות ע"ה 92/1 קרית בית הכרם בע"מ נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"א 92/15 החברה לבנין ולפתוח אילת בע"מ נ' הוועדה המקומית אילת ע"א 93/1231 מנור נ' הוועדה המקומית המרכז ע"א 94/157 פרידמן (עזבון) נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"א 94/440 אנג'ל נ' עירית ירושלים ע"א 95/577 הוועדה המקומית חולון נ' חברת חלקה 510 בע"מ ואח' ע"א 95/730 חממי נ' הוועדה המקומית ראשון לציון בית משפט השלום ע"א 81/1910 גני אביב בע"מ נ' הוועדה המקומית פתח-תקוה ע"ה 82/5 קרני נ' הוועדה המקומית שורקות ע"ה 83/1 אלבז נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"ה 84/2 הוועדה המקומית הרצליה נ' עבדול כרים ע"ה 84/5776 קנית בע"מ נ' הוועדה המקומית רמת-גן ע"ה 84/10692 הוועדה המקומית רמת-גן נ' חברת חלקה 286 בע"מ ת"א 84/13081 חברת חלקה 286 בע"מ נ' הוועדה המקומית רמת-גן ע"ה 85/1 גאון נ' הוועדה המקומית זמורה ע"ה 85/2 מלון אמריקן קולוני נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"ש 85/11 ג.ב. חברה לבנין בע"מ נ' הוועדה המקומית שרונים ת"א 85/1936 מיכאלה חזי נ' הוועדה המקומית המרכז המ' 85/7253 פ.ד.ד בע"מ נ' הוועדה המקומית קרית אתא ע"ה 86/2 איתן נ' הוועדה המקומית מרחב מטה יהודה ת"א 86/502 מ.ת.מ בע"מ נ' הוועדה המקומית פתח-תקוה ע"ש 86/1691 סוטין נ' הוועדה המקומית המרכז ת"א 86/1849 קולנוע הדר בע"מ נ' הוועדה המקומית כפר-סבא ע"ה 86/6857 ורשבסקי נ' הוועדה המקומית רמת-גן ע"ה 87/1 שאער נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"ה 87/687 הוועדה המקומית רעננה נ' מילר ע"ה 88/1629 כל ישראל חברים אליאנס נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ע"א 88/6732 רוגוזין בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ע"ה 89/1-5 אייזנברג נ' הוועדה המקומית חיפה ע"ה 89/12 א.י. נבו בע"מ נ' הוועדה המקומית נתניה המ' 89/1085 הוועדה המקומית דרום השרון נ' לוין ע"א 89/4927 הבית ברח' פינסקר בת"א נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו המ' 89/5161 הוועדה מקומית רמת-גן נ' חברת חלקה 25 בע"מ ת"א 89/18862 הוועדה המקומית תל אביב-יפו נ' אדלר בע"מ המ' 89/24998 קונפינו נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ה"ש 90/2 פרידמן נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"ש 90/2 פרידמן (עזבון) נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"ה 90/33 החברה לבנין ופיתוח אילת בע"מ נ' הוועדה המקומית אילת ע"ה 90/53 גורני נ' הוועדה המקומית המרכז המ' 90/8406 איזנפלד נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו המ' 90/32024 סי אנד סאן בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ע"ה 91/1 ג'רוזלם הומס אינק נ' הוועדה המקומית ירושלים ע"ה 91/2-3 אנג'ל נ' הוועדה המקומית ירושלים ת"א 91/2317 מנור נ' הוועדה המקומית המרכז ת"א 91/2389 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' הוועדה המקומית הדרים ע"ה 91/7582 מ.י.ק. נכסים בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ע"ה 91/8122 קרקואר נ' הוועדה המקומית רמת-גן ע"ה 91/19753 גולדברג נ' הוועדה המקומית הרצליה ע"ה 91/32332 אביב יזמים בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ע"ה 92/311 הוועדה המקומית לודים נ' לרמן ואחרים ע"ה 93/1 כולל ווהלין נ' הוועדה המקומית ירושלים ת"א 93/1902 היימן נ' הוועדה המקומית הדרים ת"א 93/2107 ינוב נ' הוועדה המקומית אשקלון המ' 93/105025 נכסי רמת אביב בע"מ נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו ע"ה 94/1 שאולי נ' הוועדה המקומית ירושלים המ' 94/1087 חיל השקעות ונכסים בע"מ נ' הוועדה המקומית רמלה ת"א 94/38475 רייניץ נ' הוועדה המקומית חולון ת"א 94/63018 משולם לווינשטיין בע"מ נ' הוועדה המקומית גבעתיים המ' 94/130111 אלוני נ' הוועדה המקומית כפר-סבא ה"פ 94/176266 חב' חלקה 510 בע"מ נ' הוועדה המקומית חולון ע"ה 95/3 חוגי נ' הוועדה המקומית ראשל"צ ה"מ 95/126039חוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-   סעיפים נבחרים   1. "אדריכל ישוי" - כמשמעותו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים; "בטיחות הטיסה" - לרבות מניעת המפגעים הנגרמים עקב הטיסה; "בנין" - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ, או כל חומר אחר, לרבות- (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל; "בנין חורג" - בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; "בעל" - לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-; "דרך" - תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך; "היתר" - לרבות הרשאה; "הנדסאי" - כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, והוא רשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים המוסמכים כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות; "הקלה" - הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי סעיף 145 בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג; "חוק המהנדסים והאדריכלים" - חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח- 1958; "מבנה דרך" - מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה; "מגרש" - יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפקנסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו; "מהנדס הועדה" - מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה; "מוסד תכנון" - כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים; "מסילת ברזל" - כמשמעותה בסעיף 2 רישה ובפסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב1972-, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;   "מיתקני דרך" - כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה ותמרור; "מיתקני תשתית" - קווי תשתית ומתקני חיבור כהגדרתם בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג1993-; "רשות מקומית" - עיריה או מועצה מקומית; "שטח כולל המותר לבניה" - סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות; "שימוש חורג" - בקרקע או בבנין - השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; "תכנית" - תכנית מהתכניות שלפי פרק ג', לרבות שינוי תכנית, התלייתה, או ביטולה; "תכנית דרך" - תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; "תסקיר השפעה על הסביבה" או "תסקיר" - מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות. 77. הודעה על הכנת תכנית מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.   78. היתרים וחלוקה בתקופת ביניים (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור בסעיף 77, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, ולקבוע תנאים לפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה עד שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן באישור שר הפנים. (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור  - (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית - למועצה הארצית; (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית - לועדת הערר. 196א. ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה. 259. (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960 - (1) "חכירה לדורות" - לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום; (2) ההוראות שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכיר מינהל מקרקעי ישראל הוחזרה אליו, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתו; (3) ההוראות שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית לא יחולו. 265. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים - גם עם הוועדה המחוזית או הוועדה המחוזית או הוועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין - בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר גם בענינים אלה: (30) הוראות בדבר ביצוע התוספת השלישית, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו בתוספת השלישית; 277ו. על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ"ז1966- - פטורים מהיתר לפי פרק ה' החל מיום תחילתו של חוק זה.       חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א1981-   7-1. (תיקוני החוק העיקרי) הוראות מעבר 8. (א) חוק זה יחול על בעל כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א1961- של מקרקעין הנמצאים בתחום תכנית אשר אושרה קודם תחילתו, אך לא יותר משש שנים קודם תחילתו, או הגובלים עמו, אם התכנית אושרה בעת שהמקרקעין היו בבעלות או בחכירה לדורות בידי אותו בעל ובלבד שטרם בוצעה בהם כל הבניה וטרם נעשה בהם מלוא השימוש כפי שהותרו לראשונה בתכנית כאמור; ואולם לענין האמור בסעיף זה, יובאו בחשבון, לענין ההשבחה, רק אותן זכויות לפי התכנית, אשר טרם נוצלו ערב תחילתו של חוק זה; לענין הבעלות או החכירה לדורות בעת אישור התכנית, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח דין או ללא תמורה, כדין המעביר. (ב) על חיוב בהיטל לפי סעיף קטן (א), ניתן לערער בפני בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים, בנימוק שהחיוב אינו סביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק להטילו; בית המשפט רשאי לאשר את החיוב, לבטלו או להפחיתו, הכל כפי שייראה לו צודק; על ערעור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 14(ד) של התוספת השלישית לחוק העיקרי. (ג) מס השבחה שסכומו נקבע על פי פקודת בנין ערים, 1936 (להלן - הפקודה), לפני תחילתו של חוק זה, בין בהסכם, בין בפסק בוררות ובין בפסק דין סופי של בית משפט, ייחשב כהיטל השבחה על פי החוק העיקרי; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתקפם של הסדרים לתשלום שנעשו עקב קביעת המס האמור. (ד) מי שחייב בהיטל השבחה לפי הוראות סעיף זה לא יהיה זכאי לטעון שחלף המועד שנקבע בפקודה לדרישת תשלום מס השבחה. (ה) לגבי מקרקעי ישראל כמשמעותן בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות, יהא מינהל מקרקעי ישראל רשאי להאריך עד יום ח' בטבת התשמ"ה (1 בינואר 1985) את ההסדר בדבר התשלומים לרשויות מקומיות שהיה קיים לפני יום התחילה האמור, ותשלומים אלה יבואו לכל דבר במקום היטל השבחה לגבי מקרקעין כאמור.       חוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (תוספת שלישית)   פרשנות 1. (א) בתוספת זו - "השבחה" - עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג; "חכירה לדורות" - כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-; "מימוש זכויות", במקרקעין - אחת מאלה: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה; (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה; (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א1961-; "קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם; "שומה סופית" - שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה; "שמאי מקרקעין" - כמשמעותו בחוק שמאי מקרקעין, התשכ"ב1962-; "תכנית" - תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת. (ב) בוטל; חבות בהיטל השבחה 2. (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן - היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד. (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל. (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור. שיעור ההיטל 3. שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה. 4. על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה: (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן - דחיית השומה עד למימוש הזכויות); (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות סעיף 6(ג) יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו; (3) (בוטל); (4) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית לאפשר לו לשלם מיד את ההיטל החל עליו; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה; (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שוויים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה; (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי פרק ח' לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין; (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי. לוח שומה 5. אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם. הצגת הלוח והודעת שומה 6. (א) לוח שומה שנערך לפי סעיף 5 יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית. (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו להגיש שומה מטעמו או לערער על החיוב בהיטל לפי האמור בסעיף 14. (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה. (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל. (ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות. מועד תשלום ההיטל 7. (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה. (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל. ערובות להבטחת תשלום 8. (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין. (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור. הצמדה 9. עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל 10. (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין. (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. שותפים במקרקעין 11. שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים. חלוקת ההיטל 12. במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור בסעיף 19 לחוק זה, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי סעיף 24 לחוק זה, לצורך המטרות המפורטות בסעיף 13. היטל במועצות אזוריות 12א. (א) במרחב תכנון מקומי שבו מועצות אזוריות, והאגודות השיתופיות להתיישבות שבתחומו או חבריהן או הגרים בתחום מרחב התכנון האמור נושאים בהוצאות שלהן מיועד ההיטל כאמור בסעיף 13, רשאית הועדה המקומית להחליט בדבר ההיטל ושיעורו, וכן לקבוע דרכי שומה, חלוקה וגביה של ההיטל מהאגודות השיתופיות האמורות, מחבריהן או מהגרים בתחום מרחב התכנון, לפי מה שלדעת הועדה נחוץ להוצאות האמורות בסעיף 13. (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה המקומית, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לערור עליה בפני הועדה המחוזית, תוך 30 ימים מהיום שבו הודעה לו; הוראות סעיף 14(ד) יחולו גם על ערר לפי סעיף זה. יעוד ההיטל 13. סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי תוספת זו, לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי סעיף 12 להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו בסעיף 188 לחוק זה, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי התוספת הרביעית. שומה אחרת וערעור 14. (א) הוצג לוח שומה, כאמור בסעיף 6, רשאי כל מי שמקרקעיו כלולים בלוח, להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו תוך שנה מיום הצגת לוח השומה; הוכנה שומה עקב מימוש זכויות במקרקעין, רשאי החייב בהיטל להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו, תוך 30 ימים מיום שהודעה לו השומה. (ב) הסכימו הועדה המקומית ובעל המקרקעין לשומה, יותאם החיוב בהיטל לשומה שהוסכם עליה; לא הסכימו כאמור - יבחרו הועדה המקומית ובעל המקרקעין שמאי מקרקעין אחר (להלן - שמאי מכריע) ושומתו תהא מכרעת; השמאי המכריע יפסוק גם בדבר השתתפות בהוצאות שומתו. (ג) על חיוב בהיטל ועל הכרעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד, או בעילה שלא ניתנה לועדה המקומית או לבעל המקרקעין או לשמאים מטעמם הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם או להביא ראיות בפני השמאי המכריע; הערעור יוגש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים. (ד) הגשת ערעור לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם המערער שילם את ההיטל; אולם מי שמבקש היתר בניה לצרכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערעור כאמור, לא תעכב הגשת הערעור את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי סעיף 8(ב) יחולו גם על מתן ערובה כאמור. (ה) הועדה המקומית, על פי חוות דעת שמאי מקרקעין, רשאית לתקן את השומה אם היא סבורה, מטעמים שיירשמו, שהשומה הקודמת בטעות יסודה; החליטה ועדה מקומית על תיקון שומה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) בשינויים המחוייבים; תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם היטל. (ו) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה, לרבות האגרות שישולמו, והוראות בדבר תשלום ההוצאות של בעלי הדין בערעור. מסירת מידע 14א. (א) המנהל כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג1963-, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין לפי בקשתו פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי תוספת זו, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס. (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע תוספת זו; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר 6 חודשים. (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר. הצמדה 15. על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם1980- (להלן - חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור. הפחתת תשלומי פיגורים 16. נדחה ערעור על חיוב בהיטל, כולו או מקצתו, רשאי בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה. החזר היטל 17. הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול. גביה 18. היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי. פטור מהיטל 19. (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי. (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף; (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה; (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה1965-; (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה. אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור; (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י"ב בטבת התש"י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר. (ג) (1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 120 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת. (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, "גמר הבניה" - כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א1961-. (ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות  - (1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה; (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל; (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על פי אישור מאת מוסד תכנון. הארכת מועדים 20. מועד שנקבע בתוספת זו, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל 21. לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות יחול, על אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18) התשמ"א1981-.       רשימת הסעיפים שתוקנו בתוספת השלישית   מס' הסעיף מס' התיקון תיאור התיקון תוספת השלישית 18 הוספת תוספת שלישית 1(א) 20 תוקן 1(א) 20 הגדרת "קרוב" הוספה 1(ב) 26 בוטל 2(א) 20 תוקן 2(ג) 20 הוסף 3(4) 26 בוטל 6 20 תוקן 7 20 סומן (א) 7(ב) 20 הוסף 9 20 תוקן 12 20 הוחלף 12א 20 הוסף 13 31 תוקן 14 20 הוחלף 14א 20 הוסף 19(ב) 20 הוחלף 19(ב)(2) 21 הוסף 19(ב)(2) 26 תוקן 19(ב)(5) 24 תוקן 19(ג) 21 סומן (1) 21 24 הוסף   גיסמר נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו המ' 95/128891 עוזני נ' הוועדה המקומית תל אביב-יפו המ' 95/136183 קירת בע"מ נ' הוועדה המקומית אונו ה"פ 95/176353 חברת חלקה 20 בגוש 6747 בע"מ נ' הוועדה המקומית חולון     חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), הת"ם1980-   1. בחוק זה - "רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים; "תשלום חובה" - כל תשלום המגיע לרשות מקומית על פי דין, לרבות מכסות תשלום שהטיל איגוד ערים על הרשויות המקומיות שבתחומו ולרבות מסים ומכסות תשלום שהטילה מועצה אזורית על ועד מקומי; "מדד" - מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "היום הקובע" - האחד בחודש בכל אחד מחדשי השנה; "הפרשי הצמדה" - (1) לעניין ארנונה כללית המשתלמת על פי הסדר תשלומים - תוספת לארנונה לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם בחודש פברואר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום; (2) לעניין ארנונה כללית המשתלמת בפיגור - תוספת לארנונה לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני המועד החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום. (3) לענין תשלום חובה אחר - תוספת לתשלום החובה לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני היום הקובע שלפני יום שילומו של תשלום החובה. "תשלומי פיגורים" - ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש ממועד החיוב בתשלום החובה עד יום שילומו, בתוספת הפרשי הצמדה. 2. (א) תשלום חובה שלא שולם תוך 30 ימים מהמועד שנקבע לשילומו ישולם בתוספת תשלומי פיגורים. (ב) נקבע בחיקוק שתשלום החובה ישולם בתוך תקופה קצובה והוא לא שולם תוך 30 ימים מהיום שבו נסתיימה אותה תקופה, ייחשב היום הראשון של התקופה כמועד החיוב בתשלום החובה האמור לצורך הוספת תשלומי פיגורים עליו. 3. סכום ששולם לסילוק חובות שונים שאדם חייב לרשות מקומית, ייזקף תחילה כנגד תשלום החובה שמועד החיוב שלו הוא המוקדם ביותר מבין חובותיו בתוספת תשלומי הפיגורים החלים עליו; לא היה בסכום שניתן כדי סילוקו של תשלום החובה האמור ותשלומי הפיגורים החלים עליו, ינוכה מתשלום החובה חלק השווה ליחס שבין הסכום המשולם לבין סכום תשלום החובה ותשלומי הפיגורים החלים עליו, וכאשר תשולם יתרת תשלום החובה יחושבו עליה תשלומי פיגורים ממועד החיוב המקורי. 4. (א) רשות מקומית רשאית לקבוע לארנונה כללית ולמס עסקים הסדר לפרעונם בתשלומים (להלן - הסדר תשלומים) במשך תקופה שלא תעלה על שנה ממועד החיוב בהם; כל תשלום לפי הסדר כאמור ישולם בתוספת הפרשי הצמדה. (אא) תשלום על פי הסדר תשלומים לפי סעיף קטן (א) שלא שולם תוך 30 ימים מהמועד שנקבע לשילומו, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים. (ב) רשות מקומית רשאית לקבוע לתשלומי החובה המפורטים בתוספת הסדר תשלומים לתקופה שלא תעלה על שנתיים, אשר סכומו הבסיסי ייקבע כאמור בסעיף קטן (ג); כל תשלום לפי הסדר כזה ישולם בתוספת ריבית בשיעור של 72% לשנה ממועד ההסדר ועד מועד שילומו למעשה. (ג) הסדר תשלומים לפי סעיף קטן (ב) ייעשה לגבי תשלום החובה, בתוספת תשלומי פיגורים, אשר לצורך חישובם יראו את יום ההסדר כיום התשלום. (ד) לא ייעשה הסדר תשלומים לפי סעיף קטן (ב) לגבי תשלום חובה שנדרש אדם לשלם בשל בניה שקיבל היתר לה ושטחה עולה על 40 מ"ר. (ה) לא פרע אדם במועד שני תשלומים על פי הסדר תשלומים שנעשה עמו, יתבטל ההסדר וסעיף 2 יחול על יתרת תשלום החובה. (ו) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספת. 5. שר הפנים רשאי לקבוע בצו לרשות מקומית פלונית או לסוג רשויות מקומיות ימים קובעים שלא כמוגדר בסעיף 1. 6. שילם אדם תשלום חובה שלא חב בו ביתר על הסכום שהוא חב בו (להלן - תשלום יתר) ולא הוחזר תשלום היתר תוך 30 הימים מיום שילומו, תחזירנו הרשות המקומית בתוספת הפרשים לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני יום שילומו של תשלום היתר עד המדד שפורסם סמוך לפני היום הקובע שלפני יום החזרתו; לא הוחזר תשלום היתר תוך 30 ימים מיום שהאדם ששילמו הודיע בכתב לרשות המקומית שהתשלום שנגבה ממנו הינו תשלום יתר, תחזירנו הרשות המקומית בתוספת הפרשים לפי שיעור העליה של המדד כאמור ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש מיום שילומו של תשלום היתר עד יום החזרתו. 7. לענין הגביה, דין ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק זה כדין תשלום החובה שעליו הם נגבים. 7א. כל תשלום חובה או תשלום יתר שנתווספו עליו הפרשים לפי שיעור העליה של המדד כאמור בחוק זה יעוגל לעשרה השקלים הקרובים; סכום של חמישה שקלים יעוגל כלפי מטה. 8. בחוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג1972- - (1) בתוספת הראשונה, לאחר פסקה 12 יבוא: "(13) סעיפים 6,4,1, ו13- לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם1980-"; (2) בתוספת השניה, פסקה (9) - בטלה. 9. סעיפים 253 וסעיפים 301 עד 304 לפקודת העיריות - בטלים. 10. סעיף 20 לפקודת המועצות המקומיות - בטל. 11. סעיף 36 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ג1962- - בטל. 12. חוק זה יחול על תשלומי חובה שהמדינה חייבת לשלם לרשות מקומית כבעל של נכסים בתחומה או כמחזיק בהם. 13. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. 14. (א) תשלום חובה שמועד החיוב לשילומו חל לפני תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה), יראו את מועד החיוב לשילומו כאילו חל ביום התחילה ויחולו עליו הוראות חוק זה. (ב) ישלם אדם תשלום יתר לפני יום התחילה, יראו את יום התחילה כיום שילומו של תשלום היתר ויחולו הוראות סעיף 6. (ג) (1) הסדרי תשלומים שנעשו לפני יום פרסומו של חוק זה (להלן יום הפרסום), יעמדו בתקפם והוראות חוק זה לא יחולו עליהם. (2) בין יום הפרסום ליום התחילה רשאית רשות מקומית לקבוע לתשלום חובה הסדר תשלומים לתקופה שאינה עולה על שנתיים; כל תשלום לפי הסדר כזה ישולם בתוספת ריבית בשיעור של 72% לשנה ממועד ההסדר ועד מועד שילומו למעשה; (3) לא פרע אדם במועד שני תשלומים על פי הסדר תשלומים שנעשה עמו לפי פסקה (2), יתבטל ההסדר וסעיף קטן (א) יחול על יתרת תשלום החובה. (ד) שר הפנים רשאי לקבוע בצו לרשות מקומית פלונית על פי פנייתה או לסוג רשויות מקומיות, תקופה ארוכה מתקופת שני החודשים האמורה בסעיף 2, ובלבד שהתקופה שיקבע השר לא תעלה על ששה חודשים; תחולתו של צו כאמור תהיה עד סוף שנת הכספים 1983 או עד מועד יותר מוקדם שקבע השר. 15. תחילתו של חוק זה ביום ט"ו בניסן התש"ם (1 באפריל 1980).       תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ"א1981-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ולפי סעיף 6(ג) לתוספת השלישית לחוק, בהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה: מסירת הודעות 1. מתן הודעה בדבר חבות בהיטל השבחה לפי סעיפים 4(2) ו6-(ב) של התוספת השלישית לחוק תהא כדין אם נמסרה לידי האדם שאליו היא מכוונת, או נמסרה במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם, או נשלחה בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מגוריו או עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה. תחליף מסירת הודעות 2. אם אי אפשר לקיים מסירה כאמור בתקנה 1, תהא המסירה כדין אם הוצגה ההודעה במקום בולט באחד המקומות האמורים או על הנכס שבו היא דנה או הוכנסה לתיבת דואר הנושאת את שמו של האדם שאליו היא מכוונת או פורסמה באחד העתונים הנפוצים בתחום הועדה המקומית. תחילה 3. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). י' בסיון התשמ"א (12 ביוני 1981)   תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ"א1981-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 268 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן - החוק), סעיף 14(יב) בתוספת השלישית לחוק (להלן - התוספת), וסעיף 46 לחוק בתי המשפט, התשי"ז1957-, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה, "בית המשפט" ו"ערעור" - כמשמעותם בסעיף 14(ו), (ט) ו-(י) לתוספת. הגשת ערעור 2. (א) ערעור יוגש בכתב לבית המשפט תוך ארבעים וחמישים ימים מיום שבו הודעה למערער ההחלטה, או השומה, או מיום שהוצג לוח השומה, הכל לפי הענין. (ב) משהוגש כתב הערעור יסומן תאריך ההגשה בגוף הכתב. המשיבים בערעור 3. המשיבים בערעור יהיו - (1) בערעור לפי סעיף 14(ו) לתוספת - הועדה המקומית; (2) בערעור לפי סעיף 14(ט) לתוספת - החייב בהיטל; (3) בערעור לפי סעיף 14(י) לתוספת - החייב בהיטל והועדה המקומית. כתב ערעור 4. כתב הערעור יוגש בשלושה עתקים, ייחתם ביד המערער או בא-כוחו ויפורטו בו  - (1) שמו ומענו של המערער; (2) שמם ומענם של המשיבים; (3) המועד שבו הודעה למערער ההחלטה או השומה, או המועד שבו הוצג לוח השומה, הכל לפי הענין; (4) תאריך תשלום ההיטל או מתן הערובה לתשלומו; (5) נימוקי הערעור. מען הצדדים 5. מענם של המערער והמשיבים לצורך מסירת כתבי בית-דין יהיה כפי שצויין בכתב הערעור. פסילת כתב הערעור 6. כתב ערעור שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות תקנות אלה לא יקובל במשרד הרישום של בית משפט השלום; אולם משנתקבל כתב ערעור, לא יפסול אותו בית המשפט על יסוד אי-קיום הוראה כאמור, אלא אם כתב הערעור אינו מגלה כל נקודה שבמחלוקת. שמיעת הערעור 7. משנמסר למשיב העתק כתב הערעור, יקבע רשם בית המשפט מועד לשמיעת הערעור ויודיע על כך לבעלי הדין. סדרי שמיעת הערעור 8. על המצאת כתבי בית-דין, איחוד ערעורים, שמיעת ערעור, ערעור שכנגד ומתן פסק-הדין יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג1963-, בשינויים המחוייבים לפי הענין. ביטול ערעור 9. עד למתן פסק-הדין בערעור רשאי המערער לחזור בו מערעורו על ידי מתן הודעה בכתב לבית המשפט ומסירת העתק הימנה למשיב, או על ידי הודעה בעל-פה בשעת שמיעת הערעור; משעשה כן, בטל הערעור, והמערער ישלם למשיב, על פי בקשתו, את ההוצאות שיקבע בית המשפט. תחילה 10. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). כ"א בסיון התשמ"א (23 ביוני 1981)       תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ"א1981-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן - החוק), בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ולפי סעיף 10(ב) לתוספת השלישית לחוק, אני מתקין תקנות אלה: תעודה בדבר תשלום היטל 1. תעודה בדבר תשלום היטל או ערובה לתשלומו לפי סעיף 10 לתוספת השלישית לחוק, יכול שתינתן בנפרד ויכול שתינתן בתוך תעודה המוצאת לפי סעיף 324 לפקודת העיריות, ובלבד שדבר תשלום ההיטל או מתן ערובה לתשלומו, כולו או חלקו, יצויין במפורש בתעודה. תחילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). י' בסיון התשמ"א (12 ביוני 1981)     תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ"א1981-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן - החוק), בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ולפי סעיף 19(ב) לתוספת השלישית לחוק, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תשלום על תוספת שטח דירת מגורים 1. בעל דירת מגורים המבקש הקלה לבניית תוספת שטח לדירת מגוריו או מגורי בני משפחתו, לא תחול עליו חובת תשלום היטל על כל תוספת, אלא במידה שהיא מגדילה את השטח הכולל של דירתו למעלה מ110- מ"ר. תחילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). י' בסיון התשמ"א (12 ביוני 1981)       תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ"א1981-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן - החוק), בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, לפי סעיפים 8 ו14- לתוספת השלישית לחוק, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: ערובות להבטחת תשלום 1. ערובה להבטחת תשלום היטל השבחה לפי סעיפים 8 ו14- של התוספת השלישית לחוק - תהא ערבות בנקאית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; הוגשה בקשה לשומה חוזרת או שהוגש ערעור, רשאית הועדה המקומית לדרוש הארכת הערבות עד תום ההליכים בשומה החוזרת או בערעור. שומה לצורך ערבות 2. שיעור התשלום שבעדו מבוקשת הערבות הבנקאית כאמור בתקנה 1, ייקבע בידי שמאי מקרקעין מטעמה של הועדה המקומית, תוך 15 ימים מיום שהגיש החייב בהיטל דרישה לשומה. דחיית תשלומים 3. החייב בהיטל רשאי לדחות תשלום מחצית ההיטל גם לאחר מועד מימוש זכויותיו במקרקעין, באופן שהתשלום הנדחה יחולק לששה שיעורים חודשיים שוים, החל בחודש שלאחר מועד המימוש, ויחולו עליו הוראות סעיף 4 של חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם1980-. ערבות לתשלום נדחה 4. דחיית תשלום כאמור בתקנה 3 מותנית במתן ערבות בנקאית לגבי הסכום שטרם שולם. תשלום והתחייבות במקרים מיוחדים 4א. על אף האמור בתקנות 1 עד 4, במקרים שלהלן ישולם לועדה המקומית על חשבון היטל השבחה, תשלום בשיעור השווה למחצית אגרת בניה בעד דירת מגורים שלגביה ניתן היתר בניה, והיתרה תשולם עד תום שנה על פי התחייבות בכתב של החייב בתשלום, במידה שהחיוב יישאר בעינו: (1) כשהמקרקעין לדירת המגורים מצויים בישוב או בחלק ממנו שהוכרז כשכונת שיקום על ידי ועדת השרים לשיקום שכונות; (2) כשהמקרקעין לדירת המגורים נכללים באזור שיקום כמשמעותו בחוק פינוי ובינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה1965-; (3) נתקבל היתר לבניית דירת מגורים או הרחבתה, כאשר מבקש ההיתר זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון בקשר לאותה דירה, ובלבד שהשטח הכולל של הדירה שלגביה קיימת הזכאות תואם את ההוראות בדבר זכאות שקבע משרד הבינוי והשיכון; על כל תוספת מעל השטח האמור לא יחולו הוראות תקנה זו. תחילה 5. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). י' בסיון התשמ"א (12 ביוני 1981)     תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ"ה1985-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 14א(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לענין תקנה 4, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה - "המנהל" - המנהל כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א1961-, או מי שהוא מינה לפי סעיף 47 לחוק האמור; "הרשימה" - רשימת עסקאות של מכירת זכויות במקרקעין שבה מצויינים הגוש, החלקה, ותאריך העסקה, שתימצא בכל לשכה אזורית של מס רכוש; "שמאי" - שמאי מקרקעין שנתבקש להכין שומה לצורך התוספת השלישית לחוק. הגשת בקשה 2. (א) שמאי המבקש לעיין ברשימה לצורך מילוי תפקידו יגיש למנהל בקשה ערוכה לפי הטופס שבתוספת, בו ממולאים חלקים א' ו-ב'. (ב) שמאי המבקש לקבל את המחירים שהוזכרו בעסקה או במספר עסקות המצויינות ברשימה, יגיש למנהל בקשה ערוכה לפי הטופס שבתוספת בו ממולאים חלקים א' ו-ג'. (ג) שמאי המבקש לקבל פרטים משלימים נוספים לגבי עסקה או מספר עסקות יגיש למנהל בקשה ערוכה לפי הטופס שבתוספת בו ממולאים חלקים א' ו-ד'. מתן תשובה 3. המנהל יתן תשובתו לבקשת השמאי לפי סעיפים 2(ב) ו-(ג), תוך 14 ימים מיום קבלת הבקשה. אגרה 4. בעד בקשה לפי תקנה 2(ב) ובעד בקשה לפי תקנה 2(ג) תשולם האגרה המשולמת בעד עיון לפי תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה1974-.       תקנות המסים (גביה), תשל"ד1974-   1. הדרישה לפי סעיף 4 לפקודה, לפרוע את הסכום המגיע שלא נפרע, תהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת. 2. כתב הרשאה לפי סעיף 4 לפקודה, מאת פקיד הגביה אל גובה המס, לעקל ולמכור מיטלטלין של החייב, יהא ערוך לפי טופס 2 שבתוספת. 3. הדרישה מאת גובה המס אל החייב, לתשלום הסכום המגיע ממנו, תהא ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת. 4. לשם ביצוע העיקול רשאי גובה המס להכנס לחצרים שבהחזקתו של הסרבן (להלן - החייב), כדי לבצע את העיקול, לפתוח או להורות לפתוח כל מקום, מבנה וכלי שבהם נמצאים או עשויים להמצא מיטלטלין של החייב הניתנים לעיקול, ובלבד שהעיקול ייעשה בפני עד אחד לפחות מלבד גובה המס. 5. הודעה על כוונה להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב, כדי לעקל מיטלטלין השייכים לחייב, תהא ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת. 6. (א) גובה המס יערוך דין וחשבון על הטלת העיקול; דין וחשבון כזה יהא ערוך לפי טופס 5 שבתוספת. (ב) העתק מדין וחשבון העיקול יימסר לחייב או לבן משפחתו הבוגר הגר עימו, ובהיעדרם ישאיר גובה המס העתק מהדין וחשבון במקום נראה לעין במקום שבו בוצע העיקול. 7. (א) היו המעוקלים מזומנים, יתן גובה המס קבלה רשמית על הסכום שעוקל והוצא מרשותו של החייב. (ב) היו המעוקלים ניירות ערך או שטרות, יציין גובה המס בדין וחשבון את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך הממונה על הגביה. 8. (א) גובה המס רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם, לאחר שהודיע לחייב או לבן משפחתו הבוגר הגר עמו או לכל מי שהיה נוכח בעת העיקול, על חובתו של החייב לשמור עליהם ולמסרם לידי מי שהוסמך לקבלם לידיו. (ב) גובה המס רשאי להוציא את המעוקלים ממקום הימצאם, ולאחר שהוצאו יחסינם במקום בטוח. 9. עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להיכנס בכל עת לחצרים שבהם נמצאים המעוקלים כדי לבדקם. 10. נשאו הנכסים המעוקלים ריבית או פירות אחרים, יהיו גם הם מעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול. 11. (א) עבר המועד שקבע פקיד הגביה מיום הטלת העיקול ולא שילם החייב את הסכום המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה ליתן צו למכירת המעוקלים, ואם היו המעוקלים פסדים רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול. (ב) צו למכירת מעוקלים יהא ערוך לפי טופס 6 שבתוספת. (ג) הודעה על הצו למכירת מעוקלים כאמור בתקנת משנה (א) תישלח לחייב על ידי גובה המס או מי שהסמיך הממונה על הגביה ותהא ערוכה לפי טופס 7 שבתוספת. 12. המעוקלים יימכרו במכירה פומבית זולת אם הורה פקיד הגביה על מכירה בדרך אחרת. 13. (א) לפחות שבעה ימים לפני המכירה הפומבית יפרסם פקיד הגביה הודעה ובה יפורטו שם בעל המיטלטלין העומדים למכירה, תיאורם והמקום והזמן שנקבע למכירה הפומבית. (ב) ההודעה תפורסם על לוח מודעות במקום קיומה של המכירה. (ג) הממונה על הגביה רשאי להורות על פרסום ההודעה כאמור בעתון או בכל דרך אחרת, בנוסף להודעה כאמור בתקנת משנה (ב) או במקומה. 14. (א) המכירה הפומבית תיערך על ידי פקיד הגביה או על ידי אדם אחר מטעמו (להלן - הממונה על המכירה), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת המכירה. (ב) נערכה המכירה הפומבית על ידי ממונה על המכירה שאינו עובד מדינה, יקבל שכר בשיעור של עד 10% מהסכום שיתקבל ממכירת המיטלטלין, כפי שיקבע הממונה על הגביה דרך כלל, למקרה מסויים או לסוג של מקרים. (ג) לפחות 48 שעות לפני מועד המכירה ישום פקיד הגביה או מישהו הסמיך לכך את המיטלטלין המוצעים למכירה, ורשאי הוא לשם כך להעזר בשמאי. (ד) במעמד המכירה יכריז הממונה על המכירה על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה, כל נכס בנפרד או כל הנכסים, כולם או מקצתם, בסכום אחד. (ה) המיטלטלין ימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר במזומנים או בצ'ק בנקאי, והמיטלטלין ימסרו לידיו. (ו) מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים מכח כל דין החלים על פעולות העברת הבעלות על הנכס הנמכר או הנובעים ממנה וכן שכר הממונה על המכירה, יחולו על הקונה במכירה פומבית. 15. היתה ההצעה הגבוהה ביותר למטה ממחיר השומה, יופסקו הליכי המכירה והנכס יישום מחדש. 16. היו המיטלטלין נכסים שערכם קבעו בשוק, לרבות ניירות ערך, רשאי הממונה על הגביה, במקום המכירה הפומבית, להורות על מכירתם לפי ערכם בשוק. 17. פקיד הגביה או מי שהוא הסמיך לכך יערוך דין וחשבון על המכירה ובו יפרט את שם החייב, תיאור המיטלטלין שעמדו למכירה, מחירם לפי השומה, המחיר ששולם בעדם, ושם הקונה ומענו. 18. (א) היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי גובה המס לשלוח הודעה לממונה על הרישום בדבר העיקול. (ב) נמכרו נכסים שמתנהל לגביהם רישום כאמור בתקנת משנה (א), יודיע הממונה על הגביה על כך לממונה על הרישום לשם העברת הבעלות על הנכסים מהחייב לקונה. 19. הקונה מיטלטלין במכירה פומבית יקבל על כך אישור מאת פקיד הגביה או מטעמו, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה, מועד מסירתם להחזקתו של הקונה ושם הקונה. 20. (א) מכר הממונה על המכירה מהמעוקלים כמות המספיקה לתשלום החוב המגיע מהחייב, לרבות ההוצאות בקשר לגביית החוב, יפסיק את המכירה, ויחזיר את יתרת המעוקלים או עודף דמי המכירה לחייב. (ב) רשאי פקיד הגביה לשוב ולהורות על עיקול מיטלטלין נוספים של החייב, אם ראה לעשות כן בנסיבות המקרה, אף אם נותרו מיטלטלין מעוקלים שטרם נמכרו. 21. לא נפרעו, מתוך דמי מכירת המעוקלים או בדרך אחרת, מלוא החוב של החייב והוצאות שהוצאו בקשר עם גביית החוב, רשאי פקיד הגביה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל עד לפרעון החוב וההצאות. 22. (א) כתב הרשאה, לפי סעיף 5(4) לפקודה, לשימוש בכוח ופריצה, יהא ערוך לפי טופס 8 שבתוספת. (ב) גובה המס שהורשה לפי תקנת משנה (א) יהא רשאי להתגבר על כל התנגדות ולפרוץ למבנים או לחצרים שבהחזקתו של החייב וכן לפתוח בכוח חפצים או כלים נעולים, אף בהיעדרו של החייב. (ג) פרץ גובה המס מבנים, ידאג לאחר מכן לסגירתם, לפי הצורך. (ד) פריצה כאמור בתקנת משנה (ב) תבוצע בשעות היום, ובנוכחות שוטר. 23. (א) צו לעיקול נכסים של החייב בידי צד שלישי שהוא בנק, יהא ערוך לפי טופס 9 שבתוספת. (ב) צו לעיקול משכורת ודמי שכירות יהא ערוך לפי טופס 10 שבתוספת. (ג) צו לעיקול בידי צד שלישי שתקנות משנה (א) ו-(ב) אינן חלות עליו יהא ערוך לפי טופס 11 שבתוספת. (ד) הצו יפרט את החובות המוטלים על הצד השלישי לפי הפקודה. 24. צד שלישי שהומצא לו צו עיקול כאמור בתקנה 23 יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים, תשובה כנדרש לפי סעיף 7א(1) או (2) לפקודה, לפי העניין; התשובה תינתן בטופס המצורף לצו העיקול כמפורט בתקנות משנה (א) עד (ג) לתקנה 23. 25. החליט הממונה על הגביה, על פי סמכותו לפי סעיף 7א(3) לפקודה, להזמין את הצד השלישי לחקירה, ישלח לו הזמנה לפי טופס 12 שבתוספת, ויחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט1968-. 26. בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא לשמירת הנכסים המעוקלים ומסירתם לפקיד הגביה יש להגיש לממונה על הגביה, בצרוף חשבונות וקבלות; הממונה על הגביה ישקול את הבקשה, ואם הוכח להנחת דעתו כי הצד השלישי עמד בהוצאות כאמור עקב צו עיקול ישלם את ההוצאות הסבירות בנסיבות המקרה. 27. ההודעה לחייב על כוונת הממונה על הגביה למכור את נכסי המקרקעין שלו וכן בדבר זכותו לברור נכס מקרקעין, מבין שלל נכסיו שיוצאו למכירה, תהא ערוכה לפי טופס 13 שבתוספת. 28. (א) כתב הרשאה של הממונה על הגביה, על פי סעיף 8 לפקודה, למכור מקרקעין של החייב, יהא ערוך לפי טופס 14 שבתוספת. (ב) נתן הממונה על הגביה הרשאה למכירת המקרקעין של החייב, כאמור, יימכרו באמצעות לשכות ההוצאה לפועל בהליכים הקבועים במכירת מקרקעין על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, בשינויים המחוייבים. 29. (א) הרשאה לרשום בפנקסי רישום המקרקעין נכס מקרקעין שלא ניתן למכרו במכירה פומבית, על שם הממשלה, תהא ערוכה לפי טופס 15 שבתוספת. (ב) אם הוחכרו המקרקעין, כאמור בסעיף 9(3) לפקודה, ייזקפו דמי החכירה לחשבון ההוצאות שהוצאו על פעולות הוצאה לפועל וההוצאות הקשורות ברישום הנכס על שם הממשלה, והיתרה, אם היתה - לחשבון הסכום המגיע מחייב. 30. בקשה על פי סעיף 10 לפקודה לשופט בית משפט שלום, למתן צו המזמין את החייב לשם תשלום החוב המגיע ממנו, תהא ערוכה לפי טופס 16 שבתוספת. 31. הוראה על פי סעיף 11א(2) לפקודה אל רשם המקרקעין לרשום הערת שיעבוד על מקרקעי החייב תהא ערוכה לפי טופס 17 שבתוספת. 32. תקנות מסים (גביה) - בטלות.       תקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית) התשכ"ו1966-   בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו22- לחוק שמאי המקרקעין, התשכ"ב1962-, ולאחר התייעצות עם מועצת השמאים, אני מתקין תקנות אלה: 1. התנהגות שאינה הולמת כבוד המקצוע מבלי לפגוע בכלליות הסעיפים 11 ו13- לחוק אני קובע את המנויים להלן כמעשים ומחדלים על ידי שמאי מקרקעין (להלן - שמאי) שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע: (16) עריכת דוח שומה שאינו מכיל לפחות את הפרטים המנויים בתוספת. תוספת אלה הפרטים המהווים את המינימום הנדרש לדוח שומה שנערך ביד שמאי: (1) זיהוי הנכס (המיקום, מהות הנכס, שטח הנכס, גוש, חלקה או מספר מגרש לפי תכנית תכנית בנין עיר, מען וכיוצא באלה; (2) תאור הנכס והסביבה; (3) הזכויות המוערכות (בעלות, חכירה, דיירות מוגנת וכיוצא באלה); (4) המצב התכנוני (ייעוד הקרקע והתכניות החלות עליה); (5) מטרת השומה; (6) הודעת השמאי על עריכת ביקור בנכס בציון מועד הביקור; (7) המועד הקובע לענין השומה; (8) העקרונות שלפיהם נערכה השומה; (9) בהערכת מקרקעין: ייווסף פירוט של אפשרויות השימוש בנכס, לרבות אפשרויות שינוי השימוש בו תוספות בניה אפשריות וכיוצא באלה.   כללים מקצועיים לשכת שמאי המקרקעין (הנחיה מס' 2) שומות היטל השבחה כללים מקצועיים להכנת השומות מטעם הוועדה המקומית "השומה האחרת" מטעם הבעלים - ו"השומה המכרעת" ע"י השמאי המכריע   4.1 כללי בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (תיקונים תשמ"א (מס' 18), תשמ"ג (מס' 20), תשמ"ד (מס' 21), תשמ"ו (מס' 25) ותשמ"ח (מס' 26) נקבעו הוראות כלליות בדבר עריכת שומות לעניין קביעת השבחה בגין "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג". השומות עשויות להידרש ביוזמת הוועדה המקומית, (להלן - השומה הראשונה) או הבעלים (להלן - שומה אחרת) או "השמאי המכריע" (להלן - שומה מכרעת). ביצוע השומות בהתאם לחוק הוטל על שמאי המקרקעין ומכאן החשיבות המיוחדת והאחריות הציבורית שיש לשמאי המקרקעין לגבי אופן הביצוע. כללים מקצועיים אלה חלים הם: על השומה הראשונה המשמשת כבסיס להודעת הוועדה על חיוב בהיטל השבחה, הן על "השומה האחרת" (ערעור על "השומה הראשית") והן על "השומה המכרעת". 4.2 4.2.1 מבנה/ מתכונת השומה המבנה הכללי של השומה יהיה בהתאם לכללי האתיקה המקצועית של שמאי המקרקעין, תוך שימת דגש מיוחדת על הנושאים המפורטים בהנחיות אלה. 4.2.2 המועד/ים הקובע/ים פירוט של ה"מועדים הקובעים" להשבחה (יום תחילת התכנית המשביחה, או יום אישור ההקלה או יום אישור השימוש החורג), כדי שהשומה תתייחס אליהם. 4.2.3 תיאור הנכס וסביבתו פרטי זיהוי המקרקעין - הכל כאמור בכללי האתיקה של שמאי המקרקעין, ובמיוחד: התייחסות ספציפית (ככל האפשר) לנכס וסביבתו בתאריך הקובע לגבי ההשבחה. במידה וקיימים (או היו קיימים) מחוברים וכאשר הם רלוונטיים לחישובים, יש לתת את תיאורם בפועל ו/או מתוך תצלומים ו/או על בסיס היתרי בנייה. 4.2.4 הרקע התכנוני מצב קודם פירוט הרקע התכנוני הקודם של המקרקעין הנדונים, בין אם על-פי תכניות מאושרות ובין אם אחרת. - תכנית שאושרה לפני 1.7.1975 (לרבות שם/מספר התכנית, פרטי מעמדה הסטטוטורי, אפשרויות ניצול שימוש וכיוצא בזאת). - היתרי בנייה (בהתאם לצורך). - נוהגי ועדת התכנון (בהתאם לצורך). בפרק זה יש לפרט את כל התכניות החלות על הנכס, גם אם השמאי בוחר לבסוף לערוך את השומה מתכנית ראשונה לתכנית אחרונה. 4.2.5 מצב חדש גם בפרק זה יש לפרט את כל התכניות החלות על הנכס, אולם יש להצביע על התכנית או ההיתר המהווים את עילת ההשבחה, כולל בדיקה, אם מדובר ב"מימוש חלקי". 4.2.6 עקרונות השומה הגדרת מהות ההשבחה, לרבות הפירוט אם ההשבחה הינה בגין אישור תכנית, הקלה או שימוש חורג. פרק זה מיועד לדיווח לגבי הגישות והעקרונות לפתרון הבעיה/יות המיוחדות המתעוררות בנושא. 4.2.7 גורמים ושיקולים בפרק זה יפורטו ויצויינו הגורמים והשיקולים שהם ייחודיים (ספציפיים) לנכס ו/או לנושא הנדון - ויש להם השלכה ומשמעות בקביעת הוצאת השומה, לרבות אופן קביעת מקדמי אקוויוולנציה המיוחסים לשטחים מבונים וכיוצא בזאת. 4.2.8 נתונים לאומדן השווי בסעיף זה יפרט השמאי את מירב הנתונים, שעליהם התבססה השומה. תשומת הלב מופנית לעניין התאמת ערכי השווי לתאריך המהווה את ה"תאריך הקובע" לשומה. 4.2.9 תחשיבים לאומדן השווי השמאי יפרט את הבסיס ישוב שווי המקרקעין במצב החדש ובמצב הקודם ויקבע את ההשבחה הנובעת מהפרש שני המצבים. 4.3 שומת שמאי מכריע 4.3.1 השמאי המכריע יזמן לדיון את נציגי הוועדה המקומית, את נציגי בעלי המקרקעין ואת השמאים מטעמם. 4.3.2 השמאי המכריע ינהל פרוטוקול של כל ישיבה. 4.3.3 "שומה מכרעת" תפורט ותנומק באופן שיאפשר לצדדים להבין כיצד נקבעה ההשבחה. חשיבות מיוחדת יש לתת למקרים בהם מועלות נקודות משפטיות, וההנמקה לקבלת גישה זו או אחרת מבחינה משפטית ובנפרד מבחינה שמאית. מופנית תשומת הלב לציטוט מפסק-דין של בית משפט השלום בפתח-תקוה - ת"א 91/2317 שניתן ביום 11.7.1993 - "... וראוי לציין, כי השמאי המכריע בשומותיו - שניתנו בקשר לכל אחד מהמערערים -  דווקא טרח לפרט מה היו טענותיו של כל צד, לפניו, אך למרבה הצער לא הבהיר - את שכאמור היה עליו לעשות - אלו מהטענות הוא מאמץ באופן מלא, או חלקי ואיזה טענות לא". 4.3.4 עותק ה"שומה המכרעת" - לאחר המצאתה לשני הצדדים - יועבר ללשכת שמאי המקרקעין - לספריה בנושא "היטל השבחה" שתועמד לעיון שמאי המקרקעין. 3 ינואר 1994   הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי 1. (א) מינהל מקרקעי ישראל ישלם לרשויות המקומיות (הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה) בגין מס השבחה, 10% מהתקבולים השנתיים בתחומיהן החל מה1.1.71- מסוגי העסקאות כלהלן ומהן בלבד: (א) החכרת / מכירת קרקע עירונית, פנוייה או מבונית, למעט נכסים (רכוש נפקדים) המנוהלים ע"י עמידר וכד'. (ב) דמי חכירה שנתיים, שוטפים ופיגורים, בגין קרקע עירונית. (ג) דמי הסכמה, כולל פיגורים בגין קרקע עירונית. (ד) דמי חכירה בגין תחנות דלק. 3. התשלום, כאמור בסעיף 1, ישולם על ידי המינהל, לרשויות המקומיות, באמצעות אוצר השלטון המקומי.