עת"מ 451/02

העותר: מרדכי זיסקינד

נ ג ד

המשיבה: עירית קרית ים

בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

בפני כבוד השופט י' דר

[14.7.2002]

בשם העותר: עו"ד אלון סיסו

בשם המשיבה: עו"ד שיוביץ

פסק דין

1. העותר עבד בשירותה של המשיבה מיום 1.12.88 עד 29.2.2000.

מיום 1.1.93, שולמו תשלומי הארנונה של העותר למשיבה, על דרך של ניכוי ממשכורתו.

2. ביום 23.4.01, קיבל הבנק בו מתנהל חשבונו של העותר צו עיקול, על פי פקודת המיסים, לסכום של 30,231.80 ש"ח. בירור העלה שמקור העיקול בחוב ארנונה של העותר, שמקורו בתקופה שקדמה להעסקתו אצל המשיבה.

3. העותר הגיש המרצת פתיחה לבימ"ש השלום, ועתר בה לפסק דין שיצהיר שהוא אינו חב כספי ארנונה למשיבה. הבקשה נומקה בכך שהחוב התישן, וכן בפגם בהליכי גבייה, הנעשים על ידי חברה ולא על ידי עובדים של המשיבה.

המשיבה טענה לחוסר סמכות, וההליך הועבר לבית-המשפט לעניינים מנהליים.

4. שמעתי טענות ב"כ הצדדים. לבקשת ב"כ העותר, אפשרתי לו להגיש הפניה בכתב לאסמכתאות לענין ההתישנות.

5. טענת התישנות היא טענה דיונית, והיא משמשת כמגן בפני תובענה המוגשת על ידי הרשות המקומית. טענת התישנות אינה טובה מול הליכי גבייה, כל עוד אלה נעשים על ידי הרשות מכח דברי חקיקה המסמיכים אותה לפעול לגביית החובות, ללא צורך בהזקקות לתובענה בביהמ"ש.

6. הדברים נפסקו וחזרו ונפסקו בבתי משפט שונים, ובכללם בה"פ (חי') 30340/97 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' המועצה האזורית זבולון, דינים מחוזי, כרך לב(8), 859, אותו טרח וכלל ב"כ העותר ברשימת פסקי הדין עליהם הוא מסתמך.

לפיכך, כיוון שהמשיבה נקטה בהליך של גבייה שאינו כרוך בתובענה, דין טענת ההתיישנות להדחות.

7. החוקיות של פעולות גביה הנעשות על ידי חברות פרטיות עבור רשויות מקומיות, עומדת לדיון בבג"צ וטרם הוכרעה. בנסיבות אלה, איני רואה מקום להזקק לטענה בפני.

8. התוצאה היא שאני דוחה את העתירה.

העותר ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בהליך בסך 6,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ותתווסף לו תוספת בשעור מע"מ.