![]()
| |
|
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
||||||
|
![]() ![]() |
ארעיות הבניין ודיני המס מאת : ד"ר הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד ביהמ"ש: אין להשית ארנונה של בניין על "בניין ארעי". רשויות מקומיות נוהגות אחרת, בצדק מסוים ארנונה בתקופת הבנייה מאת : ד"ר הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד מהו הרגע שבו "אדמת בניין" הופכת ל"בניין", ומהו הרגע שבו ה"בניין" שב והופך ל"אדמת בניין" ארנונה על בניין שנהרס או ניזוק מאת : ד"ר הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד בניין שנהרס, או שניזוק במידה שלא ניתן להשתמש בו ואין משתמשים בו - לא יוטל בגינו חיוב בארנונה, וזאת בתנאי שהנישום מודיע על כך לרשות המקומית בכתב "קרקע תפוסה" כמשמעה בפקודת העיריות מאת : ד"ר הנריק רוסטוביץ המבחן החשוב ביותר הוא מבחן התועלת הכלכלית שיש לנישום מהשימוש בקרקע. קרקע שמחזיקים בה ואין עושים בה שימוש, אינה "קרקע תפוסה". הסוגיה היא למה הכוונה המונח "שימוש". עצם גידורה של קרקע אינו מלמד כשלעצמו על שימוש שנעשה בקרקע. הטלת ארנונה על קרקעות לסוגיהן מאת : ד"ר הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד הארנונה העירונית מוטלת בגין בניינים וקרקעות. ניתן למנות חמישה "סוגים" של קרקעות: "רחוב", "קרקע שעיקר שימושה עם הבניין", ו"אדמת בניין" - כולן פטורות מארנונה, וכן "קרקע תפוסה" ו"אדמה חקלאית" - הממוסות בארנונה. האם ניתן להטיל ארנונה על קרקע שעיקר שימושה עם המבנה מאת : ד"ר הנריק רוסטוביץ לשאלה זו שלוש תשובות עיקריות - ניתן להטיל ארנונה לפי תעריף של "בניין", ניתן להטיל ארנונה לפי תעריף של "קרקע תפוסה", ולא ניתן להטיל ארנונה כלל. |